אופיר ואח' נ' אלפא מגה פוד בע"מ ואח'

פסק דין

לפני תביעה ותביעה שכנגד הסבות סביב הסכם לשיווק בלעדי של בקבוקי יין.

התובע הינו הבעלים של יקב יין הנמצא במושב אלון הגליל .התובע התקשר בחוזה על הנתבעת ביום 24.12.2009 לפיו הוסכם, בין היתר כי, הנתבעת תשמש משווק בלעדי של היין מתוצרת היקב.

התובע טוען בתביעתו כי הנתבע משכה בקבוקי יין מתוצרת היקב לחודש מאי, כפי שעשתה מדי חודש לפני כן, בעלות כוללת של 21,762 ₪ אשר לא שולמה על ידי הנתבעת תמורתו. עוד טוען התובע כי לאחר חודש מאי הפסיקה למשוך בקבוקי יין עד שלבסוף בחודש אוגוסט הודיעה על ביטול החוזה. התובע טוען כי בשל כך נגרמו לו נזקים מאחר ואלמלא הבלעדיות יכל לשווק את היינות בעצמו ולהגדיל את הכנסותיו. על כך ולמרות שנגרמו לטענתו נזקים בסך של 60,000 ₪ הוא תובע סך של 9,438 ₪.

הנתבעת טוענת כי היינות שסיפק לה התובע התגלו כפגומים ואט אט החלו הלקוחות להחזיר את היינות לנתבעת. לכן מי שהפר את החוזה היה זה התובע. נציג מטעם הנתבעת פגש את התובע ביקב בחודש יולי ושטח לפניו את הטענות בדבר הפגמים ביין. השניים פתחו בקבוקי יין ביקב וגילו כי איכותו ירודה ופגום דבר השולל כל טענה מצד התובע כי הבעיה נובעת מאופן אחסון היין על ידי הנתבעת. הנתבעת שלחה מכתב לתובע ביום 11.8.2010 בו העלתה כל טענותיה לפגמים ביין.

הנתבעת טוען כי סוכם שהיין שנותר ברשותה יוחזר על ידה לתובע והיא תקבל זיכוי על שווי היינות שהוחזר.

הנתבעת הגישה תביעה שכנגד על הנזקים שנגרמו לה בגין איסוף היין מהלקוחות והנזק התדמיתי וטוענת כ נגרמו לה נזקים בדיוק באותו סכום שנגרמו לתובע קרי 60,000 ₪ !. יחד עם זאת מעמידה את סכום תביעתה על גבול סמכות בית המשפט.

ביום 15.3.2011 שמעתי את עדויות הצדדים כאשר העידו לפני התובע ומר מוקי וינשטוק הנציג שפעל מטעם הנתבעת אל מול התובע.

ראשית, אציין כי מקובלת עליי גרסת ההגנה לפיה נתגלו פגמים ביינות שסיפק לה התובע. עד ההגנה מר מוקי ויינשטוק עשה עליי רושם אמין. מדובר באדם בעל ידע רב בתחום היין. עדותו תאמה את האמור בכתב ההגנה ואת ההתכתבות שהייתה בין הצדדים ולא נפלו בה סתירות כלשהם בין כאלה עם המסמכים ובין סתירות פנימיות.

לעומת זאת, התובע סתר בעדותו לפני את עצמו בנושא הטענות שהועלו על ידי הנתבעת לאיכות היין. תחילה העיד התובע לפני כי בחודש כשביצעה הנתבעת את ההזמנה הראשונה לא עלה נושא הפגמים ביין . לאחר מכן, באמצע חודש יולי נאמר לו שחלק מהיין איכותם ירדה ולא נאמר לו שהיינות פגומים (סוף עמ' 1). לאחר שמר ויינשטוק העיד העליתי את התובע שוב לדוכן העדים. הפעם אישר התובע שבפגישה בחודש יולי שהוא ומר ויינשטוק פתחו שני בקבוקי יין ואלו נמצאו עם שינוי ריח וצבע דבר שלא מצא לנכון לספר בחקירתו הראשית. עד מסר בהזדמנות זו כי אכן שלח נציג מטעמו למסעדת טאטא, לקוחה של הנתבעת, על מנת להחליף את בקבוקי היין שהיו ברשותו (ראה עדותו עמ' 5). גם עובדה זו "שכח" התובע לספר בעדותו הראשית.

התובע אינו יכול להישמע בטענה כי לא מדובר בפגם אלא ירידה באיכות היין שכן עם הזמן היין עולה באיכותו ולאחר שמגיע לפסדה מסוימת הוא יורד באיכותו. התובע בעצמו טען שאורך חיי היין הם 2 – 5 שנים. אולם בחוזה התחייב התובע לספק בקבוקים מבציר של השנים 2005 – 2006. עוד עולה מהחשבוניות שאף סופק יין מביר בשנים 2007 ו- 2009 ולכן התובע אמור לספק יין באיכות טובה ולא ירודה.

בסעיף 7 הוסכם כי הנתבעת תהיה רשאית לבטל את ההסכם בכל מקרה בו בתובע יפר את ההסכם הפרה יסודית. הוסכם עוד כי הפרת סעיף 4 יחשב הפרה יסודית כאשר סעיף 4.1 גלומה בו התחייבות התובע למסור יין באיכות מעולה. התובע הפר סעיף זה ולכן ביטול החוזה על ידי הנתבעת היה ביטול כדין. זכות הביטול אינה מוגבלת בזמן על פי ההסכם.

מאחר והתובע הוא שהפר את ההסכם הוא אינו זכאי לפיצויים כלשהם בגין התחייבותו לבלעדיות.

משבוטל ההסכם יש לבצע השבה הדדית קרי על הנתבעת להשיב לתובע בקבוקי יין עד שווי החשבונית האחרונה בסך של 21,762 ₪ בגינה הנתבעת לא שילמה מאומה.

באשר לתביעה שכנגד הוכח על ידי הנתבעת כי לקוחות רבים החזירו יינות. חלק מההחזרות של היין היו בגין פגמים חלקם האחר היה בגין אי יכולת למכור וחלק נוסף היו החזרות מרשת עדן טבע מרקט מאחר והיין לא כשר והרשת הפכה לכשרה. ברי כי בגין החזרת היין בשל אי יכולת למוכרו ובגין הפיכת רשת עדן טבע מרקט לכשרה אינם מזכים את הנתבעת בהחזר כספי מטעם התובע שכן אלו לא הוחזרו בגין פגם ביין.

אולם הנתבעת לא הצליחה להניח בפני נתונים מוצקים מה שווי היין אשר הוחזר בגין פגמים אלא הניחה לפני חשבוניות זיכוי ללא פירוט ממה נובע הזיכוי. לכן הנתבעת לא הוכיחה את נזקיה. אינני מתעלם מעדותו של מר וינשטוק לפני לפיה 85% מהיין שנותר בספירת המלאי מחודש ספטמבר 2009 היה פגום. מדובר בהערכה בלבד שלא באה לה כל תימוכין ולא הוגשה כל חוות דעת בנושא זה.

הנתבעת לא הביאה כל עדים מטעמה כגון לקוחות שונים אשר יתמכו בטענתה כי נגרם נזק תדמיתי. לא הוכח מלכתחילה כי הנתבעת נהנית ממוניטין מבוסס וידוע וזה נפגע.

בשים לב לכך דין התביעה שכנגד להתקבל בנקודה אחת והיא ההשבה ההדדית עליה הוריתי לעיל בסעיף 12. הצדדים יתאמו ביניהם את מועד ההשבה בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

בנוסף התובע יישא בהוצאות הנתבע בסך של 1500 ₪.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.